ייצוג בבתי משפט
משרד עו"ד גוברין מעניק שירותי ייצוג בבתי משפט (ליטיגציה) מגוונים ליחידים ולתאגידים, מול כל הערכאות המשפטיות בישראל, כולל במסגרת בוררויות ובהליכי גישור.
לעו"ד גוברין ניסיון רב בניהול הליכי בוררות וביישוב סכסוכים בכל תחומי המשפט המסחרי ובכלל אלה:
-
ייצוג בתביעות כספיות ומסחריות (לרבות במגזר החקלאי), כולל הכנת כתבי טענות, ניהול הליכים מקדמיים, הכנת שלב ההוכחות (הכנת תצהירי עדות, הכנת עדים וביצוע חקירות נגדיות), הגשת סיכומים.
-
ייצוג בערעורים אזרחיים
-
ייצוג בתביעות מתחום דיני ירושות וצוואות
-
ייצוג בהליכי בוררות
-
ניהול בוררויות עסקיות
מהם כתבי טענות?
כתב תביעה
תביעה אזרחית המוגשת לבית משפט, מתחילה בדרך כלל בהגשת כתב תביעה (יש מקרים חריגים שבהם מתחיל ההליך המשפט בנקיטת הליכים משפטיים עוד לפני הגשת כתב התביעה).
בכתב התביעה מגדיר התובע את המחלוקות שבינו ובין כל אחד מהנתבעים בתביעה. בכתב התביעה מפרט התובע את עילות התביעה שלו כלפי כל אחד מהנתבעים בתביעה, את נימוקי התביעה ואת הסעדים שהוא מבקש כלפי כל אחד מהנתבעים בתביעה.
עילת תביעה היא מערכת עובדות ונסיבות, אשר לפי הדין בישראל מזכה את התובע בסעד כלשהו כלפי הנתבע. עילת התביעה יכולה להיות עילה חוזית, נזיקית, קניינית וכו'.
כתב הגנה
זהו כתב טענות שהנתבע מגיש לבית משפט, בתשובה לכתב התביעה שהוגש נגדו. מטרת כתב ההגנה היא להשיב לטענות שהועלו על ידי התובע בכתב התביעה, להפריכן או להסביר ולהצדיק מעשים ו/או מחדלים שונים של הנתבע, עליהן מסתמך התובע בתביעתו כלפי הנתבע.
בכתב ההגנה מפרט הנתבע את טענותיו בנוגע לתביעה נגדו וכן, את תשובותיו לכל אחת מטענות התובע כלפיו ולעובדות שהוצגו על ידי התובע בכתב התביעה לביסוס טענותיו כלפי הנתבע. בכתב ההגנה מתייחס הנתבע גם למידת זכותו של התובע לסעדים שהתובע מבקש כלפיו בכתב התביעה.
כתב תביעה שכנגד וכתב הגנה שכנגד
לנתבע שמורה הזכות להגיש כתב תביעה שכנגד נגד התובע ונגד אחרים, בנוסף להגשת כתב הגנה.
בית המשפט ידון בתביעה שכנגד בגדרו של אותו הליך בו הוגשה התביעה העיקרית, אך מדובר בתביעה נפרדת לכל דבר ועניין. על התובע-שכנגד לערוך את התביעה שכנגד כתביעה לכל דבר ועל כל נתבע-שכנגד (נתבע בתביעה שכנגד), להגיש כתב הגנה שכנגד, אשר ינוסח באותו אופן שבו מנוסח כתב הגנה בתביעה העיקרית.
על כתב התביעה שכנגד להיות מוגש לבית המשפט, בד בבד עם הגשת כתב ההגנה.
התביעה שכנגד יכולה להיות נגד כל אחד מבין התובעים בתביעה העיקרית וגם נגד נתבעים אחרים.
בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה. כלומר, בית המשפט יכול להורות שהתביעה שכנגד תתברר במסגרת התביעה העיקרית או להורות על הפרדת הדיון בתביעה שכנגד מהדיון בתביעה העיקרית.
נתבע-שכנגד שלא הגיש כתב הגנה שכנגד, דינו כדין נתבע שלא הגיש כתב הגנה. כלומר, אם הנתבע-שכנגד לא יגיש כתב הגנה שכנגד, יהיה בית המשפט רשאי לתת פסק דין נגדו תוך הסתמכות על הנטען בכתב התביעה שכנגד בלבד.
הודעה לצד שלישי (הודעת צד ג')
צד שלישי הוא גורם אשר לטענת נתבע, מעורב בעניין מושא התביעה העיקרית שבין התובע ובין הנתבע.
נתבע רשאי להגיש הודעה לצד שלישי (הודעת צד ג'), כשלטענתו הוא זכאי כלפי הצד השלישי להשתתפות בתשלום, לשיפוי, או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו על ידי התובע העיקרי, או אם מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו ובין הצד השלישי ובין העניין מושא התביעה העיקרית - ואשר לטענת הנתבע, ראוי לברר אותם בד בבד עם בירור התביעה העיקרית.
מדובר בתביעה-על-תנאי, אשר תהיה רלוונטית רק אם יקבע בית המשפט שהנתבע אחראי כלפי התובע והתובע זכאי לסעד כלפיו.
מטרתה העיקרית של ההודעה לצד שלישי היא לברר בהליך משפטי אחד, את כל טענות הצדדים המעורבים באותה עילת תביעה או באותן עילות תביעה הנובעות מאותה מערכת עובדתית ולהכריע בכל המחלוקות הנוגעות לאותו עניין. זאת, גם כדי לחסוך מזמנם של בעלי הדין, של העדים ושל בית המשפט וגם מבחינת עשיית הצדק כלפי כל הצדדים המעורבים, שכן הדבר ימנע החלטות סותרות של בתי משפט שונים שידונו באותה מערכת עובדתית ומשפטית.
על ההודעה לצד שלישי להיות מוגשת לבית המשפט, בד בבד עם הגשת כתב ההגנה.
על הנתבע, הוא 'המודיע', לערוך את ההודעה לצד שלישי כתביעה לכל דבר ועל כל נתבע בהודעה לצד שלישי, הוא צד ג', להגיש כתב הגנה, אשר ינוסח באותו אופן שבו מנוסח כתב הגנה בתביעה העיקרית.
צד ג' שלא הגיש כתב הגנה, דינו כדין נתבע שלא הגיש כתב הגנה. כלומר, אם צד ג' לא יגיש כתב הגנה ובית המשפט יקבע שהנתבע אחראי כלפי התובע והתובע זכאי לסעד כלפיו, יהיה בית המשפט רשאי לתת פסק דין נגד צד ג' תוך הסתמכות על הנטען בהודעה לצד שלישי בלבד.
כתב תשובה
התובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה.
כתב התשובה נועד להשיב לטענות עובדתיות ו/או משפטיות שלא נדונו בכתב התביעה ושהועלו לראשונה בכתב-ההגנה (למשל, טענת התיישנות של התביעה כלפי הנתבע). התובע לא רשאי להשתמש בכתב התשובה כדי להעלות בו נימוקי תביעה חדשים, שלא נטענו בכתב התביעה.
תובע שלא יגיש כתב תשובה ולא יכחיש במסגרתו טענות שהועלו לראשונה בכתב-ההגנה, לא יוכל להתייחס אליהן ולהכחישן בהמשך ניהול ההליך.
מהם הליכים מקדמיים?
שלב ההליכים המקדמיים כולל שורה של הליכים שונים כגון דיון מקדמי, פגישת מהו"ת, הודעות שונות לבית המשפט וכמובן, הליכים של חשיפת המידע ההדדית בין הצדדים, הכוללים גילוי מסמכים ועיון בהם וכן, מתן תשובות לשאלונים שהוגשו על ידי בעל הדין האחר.
בעל דין שלא יקיים את חובותיו במסגרת ההליכים המקדמיים, חשוף לאפשרות שבית המשפט יחייב אותו בהוצאות ואף ימחק את כתב טענותיו.
מהו שלב ההוכחות?
שלב ההוכחות הוא השלב בהליך המשפטי, שבו על כל צד להוכיח שטענותיו נכונות ושטענות הצד שכנגד אינן נכונות. בדרך כלל, נטל הראיה והשכנוע מוטל על שכם התובע, שכן העיקרון המנחה בשיטתנו המשפטית הוא כי "המוציא מחברו, עליו הראייה".
לכן, כדי לזכות בתביעה, על התובע להוכיח לבית המשפט ולשכנעו כי טענותיו כלפי הנתבע מסתברות יותר (51%) מטענות הנתבע בהגנתו מפני התביעה כלפיו.
עד כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף ביום 1.1.2021, היה מקובל להגיש את עדויות העדים ("עדות ראשית") בדרך של הגשת תצהיר עדות ראשית ולעתים נשמעה עדות ראשית בעל-פה. בעקבות כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף, ברירת המחדל היא דווקא מתן עדות ראשית בעל-פה ורק אם בית משפט יקבע כך ספציפית, העדות הראשית תוגש באמצעות תצהיר עדות ראשית, כלומר בכתב.
למעט במקרים בהם נקבע אחרת, התובע הוא שמתחיל ראשון בהצגת הראיות שלו ("פרשת התביעה").
הצגת הראיות כוללת הבאת עדים והגשת מסמכים באמצעות עדותם (בין בתצהיר ובין בעל פה) ולעתים, גם הבאת עדים מומחים והגשת חוות דעת מקצועיות מטעמם לבית המשפט. בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות, להחליט שעד שהגיש עדות ראשית בתצהיר, יעיד בחקירה ראשית גם בעל פה, בנושאים שיקבע בית המשפט.
לאחר שעד של התובע העיד (בין בתצהיר ובין בעל פה) - זו החקירה הראשית - הוא עשוי להיחקר בחקירה שכנגד על עדותו - וכשמדובר בחוות דעת מקצועית של מומחה, על חוות הדעת שלו - על ידי עורכי הדין של הצד שכנגד.
בתום החקירה שכנגד, רשאי בעל הדין שזימן את העד לעדות לחקור את העד בחקירה חוזרת (אך ורק) בנושאים הנובעים מהחקירה שכנגד.
בתום פרשת התביעה, מציג הנתבע את ראיותיו, באותה מתכונת.
מהם הסיכומים?
לאחר סיום שלב ההוכחות, אחרי שכל צד השלים את הצגת ראיותיו, נדרש כל צד להראות, באמצעות הפניות לכתבי הטענות של הצדדים, לפרוטוקול שנרשם במהלך המשפט ולראיות שהוצגו בבית המשפט - כיצד הראיות שהוצגו בבית המשפט תומכות בגרסה העובדתית שלו כפי שנטענה בכתבי הטענות שהגיש ואינן תומכות בגרסת הצד שכנגד.
בנוסף, על כל צד להציג את המשמעויות המשפטיות הנגזרות מהתמונה העובדתית שהוכחה, לשיטתו, בפני בית המשפט, תוך הפניה להוראות דין הנוגעות לעניין וכן, לתקדימים ולפסיקה רלוונטית ממקרים קודמים.
לבסוף, על כל צד להציג את המסקנה שהוא מבקש שבית המשפט יסיק מכל אלה, כלומר, קבלת התביעה (כשמדובר בתובע) או דחייתה (כשמדובר בנתבע). זהו שלב הסיכומים.