שומת הארנונה שקיבלתם שנויה במחלוקת - מה עושים?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
הטלת ארנונה

מדי שנה מטילה הרשות המקומית ארנונה על נכסים שבתחום שיפוטה.

את דמי הארנונה יש לקבוע בהתאם לשטחו של כל נכס, בהתאם לסוג הנכס (למשל: בית מגורים, חנות, בית מלון, מבנה חקלאי, תחנת דלק, אולם שמחות, חניון, מפעל תעשייתי, קרקע חקלאית, קרקע תפוסה וכו´) ובהתאם לשימוש שנעשה בנכס בפועל [תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007].

סיווג נכס לצורך חיוב בארנונה

נכס יסווג בהתאם לשימוש בו בפועל [תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), תש"ס-2000].
"העיקרון הכללי הוא שסיווג הנכס ייקבע באופן פרטני, בהתאם לשימוש שנעשה בו בפועל ולנוכח צו הארנונה הרלוונטי…מכאן, שתעריף הארנונה יקבע לפי שני פרמטרים עיקריים – השימוש הספציפי וצו הארנונה הספציפי" [מתוך פסק הדין בתיק עמנ בית משפט לעניינים מנהליים 55466-01/15 בית ארלוזורוב (מפלגת העבודה) נ´ עיריית תל אביב, מנהל הארנונה של עיריית תל אביב].

צו הארנונה של הרשות המקומית קובע תעריפים שונים לחיוב בארנונה, לפי סוגי הנכסים.

לפיכך, השימוש שנעשה בנכס בפועל משליך על אופן סיווג נכס לצורך חיוב בארנונה, וסיווג הנכס משפיע באופן משמעותי על התעריף לפיו יחושב סכום הארנונה בו יחויב הנכס.

שטח הנכס

סכום הארנונה בו יחויב נכס מחושב לפי שטח הנכס; התעריפים בגין הסיווגים השונים מפורטים בצו הארנונה, הם בגין כל מ"ר.

משלוח הודעות בדבר חיוב בתשלום ארנונה

בחודשים הראשונים של השנה שולחות הרשויות המקומיות הודעות לתושבים בדבר תשלומי הארנונה שייגבו מהם במהלך השנה.

הגשת השגה

מי שחויב בתשלום ארנונה כללית, רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להגיש השגה על הודעת תשלום זו [סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן – חוק הערר)].

על הרשות המקומית לפרט בהודעת התשלום את הזכויות והמועדים להשגה ולערר [סעיף 7א לחוק הערר].

למי מוגשת ההשגה?

את ההשגה יש להגיש למנהל הארנונה של הרשות המקומית [סעיף 3(א) לחוק הערר].

יש להקפיד לשלוח את ההשגה למנהל הארנונה, בהתאם לכתובתו או לפרטי קשר אחרים שהרשות המקומית מפרסמת בכל הנוגע לפניות אליו.

מהן הטענות שניתן לטעון במסגרת השגה?

חוק הערר מגביל את הנימוקים להשגה על חיוב בתשלום ארנונה. לפי סעיף 3(א) לחוק הערר, ניתן להשיג על חיוב בתשלום ארנונה על יסוד הטענות הבאות:

1. הנכס מושא תשלום דמי הארנונה, אינו מצוי באזור עליו חלה הודעת התשלום.

    כלומר, הרשות המקומית לא רשאית הייתה להטיל חיוב בארנונה על הנכס, שכן הוא לא בתחום שיפוטה.

2. בהודעת התשלום שמשיגים עליה, נפלה טעות באחד מהנושאים הבאים:

    2.1 באופן סיווג הנכס (סוג הנכס).

    2.2 בשטח הנכס לפיו חושבה הודעת התשלום (גודל הנכס במ"ר).

    2.3 בשימוש שנעשה בנכס בפועל.

3. מי שחויב בתשלום, אינו מחזיק בנכס.

    מיהו המחזיק בנכס?

    אדם המחזיק למעשה בנכס כבעלים או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון ולמעט דייר משנה (הגדרת ´מחזיק´ מצויה בפקודת העיריות).

    ומיהו בעלים של נכס?

     לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מהנכס, או שהיה מקבל הכנסה כזו אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין אם מדובר בזכות ישירה שלו או בזכות לקבלת הכנסה כזו כסוכן, כנאמן או כבא-כוח, בין שהוא הבעלים הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעלים הרשום שלו, וכן שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים [סעיף 1 לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950].

4. אם הנכס הוא ´עסק´ – מי שחויב בתשלום אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע כבר בידי המחזיק בנכס.

    מהו עסק?

     נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 [סעיף 8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992].

מהן הטענות שלא ניתן לטעון במסגרת השגה?

מסעיף 3(ב) לחוק הערר עולה שמנהל הארנונה הדן בהשגה שהוגשה בפניו, אינו מוסמך לדון או להחליט בטענה שפעולת הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה, הייתה נגועה באי-חוקיות שאינה נכללת בטעמים להשגה שצוינו לעיל.

התשובה להשגה

על מנהל הארנונה שבפניו הוגשה ההשגה, להשיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה [סעיף 4(א) לחוק הערר].

מה הדין אם מנהל הארנונה לא השיב להשגה בתוך ששים ימים?

אם מנהל הארנונה שבפניו הוגשה ההשגה לא השיב להשגה תוך ששים יום, ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה מיום קבלת ההשגה [סעיף 4(ב) לחוק הערר] – אלא אם:

1. במהלך תקופת ששים הימים, תאריך ועדת הערר שמונתה על ידי הרשות המקומית את מועד מתן תשובת מנהל הארנונה.

2. ועדת הערר תבסס את החלטתה להאריך את פרק הזמן למתן תשובת מנהל הארנונה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

3. האורכה שיקבל מנהל הארנונה להגשת תשובתו, לא תעלה על שלושים יום.

הגשת ערר על תשובת מנהל הארנונה להשגה

כתב הערר והגשתו לוועדת הערר

מי שרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר.

על העורר להגיש כתב ערר מנומק לוועדת הערר, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו תשובת מנהל הארנונה על השגתו [סעיף 6(א) לחוק הערר].

בכתב הערר יציין העורר, בין היתר, את הנימוקים עליהם הוא מבסס את עררו וכן, יציין אם הוא מבקש להתייצב לפני וועדת הערר כדי להשמיע טענותיו.

תשובת המשיב לכתב הערר והגשתה לוועדת הערר

המשיב רשאי להגיש לוועדת הערר תשובה מנומקת לכתב הערר.

על המשיב להגיש את תשובתו לוועדת הערר, לא יאוחר משלושים יום מהיום שנמסר לו עותק של כתב הערר [סעיף 6 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר), התשל"ז-1977 (להלן – תקנות הערר)].

אופן בירור הערר

תקנות הערר קובעות את סדרי הדין בכל הנוגע להגשת הערר ובירורו.

ועדת הערר רשאית לדון בערר ולהחליט בו על יסוד החומר בכתב שהובא לפניה גם בהעדרם של בעלי הדין, אם אף אחד מהם לא ביקש בכתב להתייצב לפניה על מנת להשמיע טענותיו [סעיף 9(א) לתקנות הערר].

אם ביקש אחד מבעלי הדין להתייצב לפני ועדת הערר, או אם החליט יושב ראש ועדת הערר להזמין את בעלי הדין, תשמע ועדת הערר תחילה את טענות העורר ולאחר מכן את טענות המשיב; ועדת הערר רשאית, ככל שהדבר ייראה לה, להתיר לעורר להשיב לטענות המשיב.

במהלך שמיעת הערר לא יוכל צד להסתמך על נימוק שלא צוין בכתב הערר שהגיש או שלא צוין בתשובה שהגיש (לפי המקרה), אלא תשתכנע ועדת הערר כי שהנימוק נשמט שלא באשמת בעל הדין המבקש להיעזר בו, או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדק.

בתום שמיעת הערר, תיתן ועדת הערר את החלטתה בערר. החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת, היא תיערך בכתב ותיחתם בידי חברי ועדת הערר.

הגשת ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר

מי שרואה עצמו מקופח מהחלטת ועדת הערר (העורר או מנהל הארנונה), רשאי לערער על החלטת ועדת הערר לפני בית המשפט לעניינים מינהליים [סעיף 6(ב) לחוק הערר].

המועד להגשת ערעור מינהלי הוא 45 יום. כאשר פסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים יחל מניין הימים מיום ההמצאה [תקנה 23(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000].

* המידע המוצג ברשימה זו הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים
 
 
סגירת תפריט